היום תכננו לנסוע למחצבות כדי לערוך את הניסוי, הייתה לנו בעייה להגיע, וכבר חשבנו לדבר עם יפית, המורה המנחה, ולראות מה עושים, כי אחרת יהיה חופש ולא יהיה לנו איך לבדוק את התוצאות במיקרוסקופ.
לבסוף מצאנו הסעה, ונסענו-
והנה דו"ח הניסוי שערכנו.
דו"ח ניסוי:
הבעיה- האם המחצבות משפיעות על כמות האבק באוויר במרחקים שונים?
השערה- לדעתנו המחצבות אכן משפיעות על כמות האבק באוויר במרחקים שונים.
כלים וחומרים- 2 זוכיות נושאות, וזלין, ניילון נצמד.
מהלך הניסוי- החזקנו את הזכויות המרוחות בשכבת וזלין באוויר במשך 3 דק' בכל נקודת בדיקה, עטפנו בניילון נצמד, למרת בבית הספר נבדוק עם מיקרוסקופ את כמו גרגירי האבק במילימטר.
תוצאות-
מסקנות-
דיון והרהורים-
יום ראשון, 29 במרץ 2009
יום שבת, 28 במרץ 2009
מה הן מחצבות? + תכנון ניסוי
מה הן מחצבות?
מחצבות משמשות להפקת חומרי גלם (חצץ, חול, חרסית וכו') החיוניים לפעולות בינוי ופיתוח. הפקת חומרי הגלם מתבצעת ע"י פעולות קידוח ופיצוץ המפוררים את סלע האם ומעבירים אותו דרך סדרת מגרסות ונפות עד קבלת אבן בגודל הרצוי לפי השימושים הנדרשים.
גודלן של המחצבות נע בין דונמים בודדים למאות דונמים. השפעתן הסביבתית של המחצבות הינה גדולה ביותר ונובעת מהפעולות המתבצעות בשטחן (למשל זיהום אוויר הנובע משימוש נרחב במשאיות והיווצרות ענני אבק במהלך הכרייה) כמו גם מהפגיעה הנופית הבולטת לעין. מלבד המחצבות הפעילות, פזורות בארץ עוד מאות מחצבות נטושות שטרם שוקמו ומהוות פצעים בנופי הארץ.
ענף החציבה מספק לא פחות מ– 40 מיליון טון חומרי גלם בשנה הבאים לענות על צרכי הפיתוח הגוברים. צרכים אלה מצריכים הגדלת עתודות החציבה הקיימות על חשבון שטחים בתוליים. הדרך המועדפת להתמודד עם היקף החציבה הגדול לצרכי המשק היא ייעול שיטות החציבה ומציאת תחליפים בדמות חצץ ממוחזר. ברור לכל כי עתודות החציבה המוגבלות מעמידות את מקבלי ההחלטות בפני האתגר למצוא פתרונות חלופיים ובראשם הקטנת התלות באבן טבעית לפיתוח ובינוי.
תכנון ניסוי:
מחר אנחנו הולכות ל"מחצבות מגדל צדק", לבדוק את כמות האבק ב2 נקודות- האחת צמוד למחצבה,
והשניה במרחק קילומטר אחד מהמחצבה.
הבדיקה תיערך בעזרת זכוכיות נושאות שעליהן מרוחה שכבה של וזלין, להחזיק את הזכויות באוויר במשך 3 דק' בכל נקודת בדיקה, לעטוף בניילון נצמד, למחרת בבית הספר לבדוק עם מיקרוסקופ את כמו גרגירי האבק במילימטר.
מחצבות משמשות להפקת חומרי גלם (חצץ, חול, חרסית וכו') החיוניים לפעולות בינוי ופיתוח. הפקת חומרי הגלם מתבצעת ע"י פעולות קידוח ופיצוץ המפוררים את סלע האם ומעבירים אותו דרך סדרת מגרסות ונפות עד קבלת אבן בגודל הרצוי לפי השימושים הנדרשים.
גודלן של המחצבות נע בין דונמים בודדים למאות דונמים. השפעתן הסביבתית של המחצבות הינה גדולה ביותר ונובעת מהפעולות המתבצעות בשטחן (למשל זיהום אוויר הנובע משימוש נרחב במשאיות והיווצרות ענני אבק במהלך הכרייה) כמו גם מהפגיעה הנופית הבולטת לעין. מלבד המחצבות הפעילות, פזורות בארץ עוד מאות מחצבות נטושות שטרם שוקמו ומהוות פצעים בנופי הארץ.
ענף החציבה מספק לא פחות מ– 40 מיליון טון חומרי גלם בשנה הבאים לענות על צרכי הפיתוח הגוברים. צרכים אלה מצריכים הגדלת עתודות החציבה הקיימות על חשבון שטחים בתוליים. הדרך המועדפת להתמודד עם היקף החציבה הגדול לצרכי המשק היא ייעול שיטות החציבה ומציאת תחליפים בדמות חצץ ממוחזר. ברור לכל כי עתודות החציבה המוגבלות מעמידות את מקבלי ההחלטות בפני האתגר למצוא פתרונות חלופיים ובראשם הקטנת התלות באבן טבעית לפיתוח ובינוי.
תכנון ניסוי:
מחר אנחנו הולכות ל"מחצבות מגדל צדק", לבדוק את כמות האבק ב2 נקודות- האחת צמוד למחצבה,
והשניה במרחק קילומטר אחד מהמחצבה.
הבדיקה תיערך בעזרת זכוכיות נושאות שעליהן מרוחה שכבה של וזלין, להחזיק את הזכויות באוויר במשך 3 דק' בכל נקודת בדיקה, לעטוף בניילון נצמד, למחרת בבית הספר לבדוק עם מיקרוסקופ את כמו גרגירי האבק במילימטר.
יום שישי, 27 במרץ 2009
פוסט מספר 3 - שינוי בנושא החקר
היי,
כמו שכתבנו בפוסט הקודם- בחרנו לבדוק את השפעת הזיהום החופי על בע"ח בחוף ובים.
מכיוון שזמננו קצר, ובשביל לבדוק את הנושא צריך זמן רב בתצפית על הים, ובבדיקת
ההשפעות על בעלי החיים,
ולכן, היום ישבנו עם המורה לשיחה, כדי לראות לאן מתקדמים, היא אמרה שהיא מאוד רוצה שנצא עם תוצר
ולכן הציעה לנו רעיון לנושא.
אז נכון לעכשיו, אנו חוקרות את כמות גרגרי האבק במרחקים שונים בקרבת מחצבות.
כרגע- הכל מתחיל מההתחלה...
למצוא מידע על המחצבות, מה זה בכלל?
לחבר שאלת חקר מדעית עם שני משתנים.
לתכנן ניסוי, ולבצע אותו.
לראות מה הן התוצאות ומה הן המסקנות שניתן להבחין בהן ממהלך הניסוי.
לכתוב תקציר לפוסטר המדעי, להכין את הפוסטר המדעי, ולהגיש את העבודה בשלמותה
ב17 במרץ 2009.
אז שיהיה לנו בהצלחה...
בימים הקרובים נעדכן אתכם בדברים נוספים שהתרחשו.
כמו שכתבנו בפוסט הקודם- בחרנו לבדוק את השפעת הזיהום החופי על בע"ח בחוף ובים.
מכיוון שזמננו קצר, ובשביל לבדוק את הנושא צריך זמן רב בתצפית על הים, ובבדיקת
ההשפעות על בעלי החיים,
ולכן, היום ישבנו עם המורה לשיחה, כדי לראות לאן מתקדמים, היא אמרה שהיא מאוד רוצה שנצא עם תוצר
ולכן הציעה לנו רעיון לנושא.
אז נכון לעכשיו, אנו חוקרות את כמות גרגרי האבק במרחקים שונים בקרבת מחצבות.
כרגע- הכל מתחיל מההתחלה...
למצוא מידע על המחצבות, מה זה בכלל?
לחבר שאלת חקר מדעית עם שני משתנים.
לתכנן ניסוי, ולבצע אותו.
לראות מה הן התוצאות ומה הן המסקנות שניתן להבחין בהן ממהלך הניסוי.
לכתוב תקציר לפוסטר המדעי, להכין את הפוסטר המדעי, ולהגיש את העבודה בשלמותה
ב17 במרץ 2009.
אז שיהיה לנו בהצלחה...
בימים הקרובים נעדכן אתכם בדברים נוספים שהתרחשו.
יום ראשון, 22 במרץ 2009
פוסט מס' 2 - לבטים בבחירת הנושא
במהלך החשיבה על בחירת הנושא לחקר,
אפילו שאנחנו באיחור מטורף, אנחנו עדיין מתלבטות בין שני נושאים.
זיהום רעש, וזהיום חופי.
כשישבנו עם המורה, יפית, להסבר על תהליך העבודה - היא אמרה שאנחנו צריכות לבחור נושא שמעניין אותנו,
ולא לעשות מחקר על משהו שהוא לא מעניין.
ניסינו לחשוב מה מעניין יותר, ואנחנו לא יודעות להחליט.
לכן חיפשנו מידע על שני הנושאים, ולבסוף החלטנו ללכת על נושא הזיהום החופי אשר מפריע לנו, ותאמינו או לא -
לא רק לבני האדם.
עכשיו נשאר לחבר שאלת חקר, ולהתחיל בעבודה.
אז עד לפעם הבאה... D:
אפילו שאנחנו באיחור מטורף, אנחנו עדיין מתלבטות בין שני נושאים.
זיהום רעש, וזהיום חופי.
כשישבנו עם המורה, יפית, להסבר על תהליך העבודה - היא אמרה שאנחנו צריכות לבחור נושא שמעניין אותנו,
ולא לעשות מחקר על משהו שהוא לא מעניין.
ניסינו לחשוב מה מעניין יותר, ואנחנו לא יודעות להחליט.
לכן חיפשנו מידע על שני הנושאים, ולבסוף החלטנו ללכת על נושא הזיהום החופי אשר מפריע לנו, ותאמינו או לא -
לא רק לבני האדם.
עכשיו נשאר לחבר שאלת חקר, ולהתחיל בעבודה.
אז עד לפעם הבאה... D:
הירשם ל-
רשומות (Atom)